מד אופ אסתטיק טכנולוגיה בע"מ ואח' נ' זכאי ואח'

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשים, בהעדרם.

1.התובעת ("המשיבה") הגישה כנגד המבקשים 1-3 וכנגד הנתבעת 4 ("הנתבעת"), חברה שפורקה, תביעה כספית בסכום של כ-1,300,000 ₪. המשיבה הינה חברה העוסקת בתחום הפיתוח של מוצרי אופטיקה. בשנת 2004 התקשרו המשיבה והנתבעת בהסכם לפיו מונתה הנתבעת כמפיצה של מוצרי המשיבה בארצות בנלוקס. במהלך השנים נוצרו יחסי ידידות בין מנהלי שתי החברות, אלא שלטענת המשיבה, בשנת 2008 הקים המבקש1, מנהל הנתבעת, מאחרי גבה של המשיבה, חברה המתחרה בה. החל מאותו מועד, החלה הנתבעת לפגר בתשלומים. לדרישת המשיבה, הפקיד המבקש 1 -25 שקים מעותדים המשוכים מחשבונו, שסכומם המצטבר 420,000 ש"ח, ו-25 שקים מעותדים נוספים, משוכים מחשבונה של המבקשת 2, בתו, בסכום מצטבר של 300,000 ₪. מתוך האחרונים, נפרעו רובם באופן שנותרו שקים בסכום של 48,000 ₪ ואילו חוב המבקש נותר כשהיה, מאחר שהשקים שהפקיד לא כובדו.

2.המשיבה טוענת כי בנוסף לשקים, נותרה לזכותה יתרת חוב בסכום של 720,000 ₪.

לשיטתה, ערבים המבקשים 1,3 לחובה של הנתבעת. המבקש 1- בהיותו מנהל ובעלים, המבקשת 3, אשתו, המנהלת אף היא את הנתבעת, ומבקשת 2- בתם, הערבה לסכום השקים שמשכה.

3.במקביל להגשת התביעה הגישה התובעת חלק מהשקים שבידה ללשכת הוצל"פ, ביקשה ואף קיבלה צו עיכוב יציאה כנגד המבקשים.

משהחל ההליך המשפטי, התייצב המבקש לדיון בפעם הראשונה, לא התייצב לישיבה נוספת ואף צווה בהוצאותיה, ולמרות ששילמן, נעדר מישיבת ההוכחות עקב חששו כי לא יוכל לצאת מהארץ ולחזור למקום מגוריו הקבוע בהולנד, בגינו של צו עיכוב היציאה התלוי ועומד כנגדו.

מנהל המשיבה אישר את האמור בכתב התביעה ובתצהירו, ועל פי הצהרתו, ניתן פסק הדין כגד המבקשים והנתבעת- בהעדרם.

בסופו של הדיון בבקשתו לביטול צו עיכוב היציאה כנגדו, בלשכת ההוצל"פ, הפקיד המבקש סכום של 280,000 ₪. עתה הינו טוען כי יש לבטל את פסק הדין וליתן למבקשים את יומם בבית המשפט.

4.לטענת המבקשים- הסיבה בגינה לא התייצבו לדיון הינה כאמור, צו עיכוב היציאה אשר "כלא" אותם עד לביטולו.

באשר להגנתם, טוענים הם כי המשיבה התעלמה מההוצאות הרבות שהשקיעה הנתבעת בתערוכות, באירוח מנהלי המשיבה ובפיתוח המוצר, אשר יש לקזזן מהחוב.

5.המבקשים טוענים כי בשנים 2003, 2002 הוציאה הנתבעת שתי חשבוניות בסכום של 2,091,425 ש"ח. חשבוניות אלו, שהוצאו לבקשת המשיבה, מעידות, לשיטת המבקשים, על חובה של המשיבה כלפי הנתבעת. לטענתם, דרשה הנתבעת מהמשיבה כי תשלם את חובה, אך נדחתה בלך ושוב.

6.לטענת המבקשים, טענת קיזוז מוצקה זו ראויה להתברר ומצדיקה את ביטול פסק הדין.

עוד טענו כי נפלו פגמים בפסק הדין, בין היתר משום שהוא ניתן על פי עדותו היחידה של מנהל המשיבה מבלי שהייתה להם האפשרות לחקרו. לעניין זה יש לציין כי בתחילת ישיבת ההוכחות ממנה נעדרו המבקשים, התייצב בא כוחם וביקש להתפטר מהייצוג, ומבוקשו ניתן לו.

7.אינני מקבלת את הטענה כי בפסק הדין נפלו פגמים, שהרי המבקשים הוזמנו לדיון ובחרו שלא להתייצב אליו. פסק הדין נשען על עדותו היחידה של מנהל המשיבה, כנדרש בנסיבות אלו.

מכאן, שהביטול המבוקש הינו משיקולי בית המשפט.

8.לעניין זה, נבחנת הגנת המבקשים.

כאמור, עיקר הגנתם מתבססת על טענת הקיזוז והכחשתם את החוב הנטען.

פורט לעיל כי חלק מהחוב מגובה בשקים. נספח 6 לכתב התביעה הינו דו"ח התובעת בדבר החוב. כאן, מפורטים משלוחים וחשבוניות שהוצאו לנתבעת, החל משנת 2004. על פי הכרטסת, קיבלה הנתבעת משלוחים והעבירה כספים בהעברות בנקאיות. כך בשנים 2005-2007.

ב 2008 התבצעו שתי העברות בנקאיות, ולאחר מכן נרשם כי התקבלו שקים בהולנד, מהמבקש 1. באוגוסט נמחק חוב של 100,000 $ בכפוף לפירעון החוב, ובנובמבר 2008, מוחזר סכום זה ליתרת החוב.